רעם ביום בהיר

השיעור מתחיל כרגיל. פתאום המורה מחייכת ואומרת: "תוציאו דפים, יש בוחן פתע". הלב שלכם נפל למכנסיים? יש לנו רעיונות איך להחזיר אותו למקום.




היתה לכם תחושה כזאת אתמול, שכדאי לחזור על החומר. הרגשתם שאתם כבר לא ממש בתוך העניינים בשיעור הזה, אבל לא היה לכם כוח לפתוח את הספר. ברקע אתם שומעים את הרעש של כלי כתיבה, דפים, ספרים שנכנסים בחזרה לתיקים, השולחנות מתנקים, המורה מכחכחת בגרונה. ברור לכם שתכשלו? אל תהיו כל כך בטוחים. נסו את מדריך מבחני הפתע שלנו.

שלב ראשון - אל תלחצו מהלחץ
דמיינו לרגע שאתם מטיילים בשדה פרחים ביום חורפי חמים, השמש זורחת והציפורים מצייצות. לפתע מופיע אריה גדול (או נמר, או קרנף, או דינוזאור אימתני - מה שבא לכם). מה התגובה שלכם? בדיוק כמו שאתם מרגישים בכיתה כשמכריזים על בוחן פתע. הגוף מכין את עצמו לגרוע מכל - הלב מתחיל לפעום במהירות, מתכונן לריצה מהירה למקום מבטחים. לחץ הדם שלכם עולה, האדרנלין זורם בכל הגוף ומכין אתכם למאבק לחיים ולמוות.

כן, הגוף שלנו יודע להגיב בשיטה אחת בלבד גם לאריות וגם לבחני פתע. הבעיה היא שעד שהגוף מצליח להרגע מהלחץ, הבוחן כבר נגמר. למעשה, במקום להתמודד עם החומר אתם מתמודדים עם הביטוי הגופני של הלחץ.

עכשיו, כשאתם יודעים מה קורה, נסו לא להלחץ מהלחץ עצמו. כאשר אתם מתחילים להרגיש את הלב פועם במהירות, תבינו שהגוף שלכם בסך הכל בסדר איתכם ואל תנסו להלחם בזה. תנו לעצמכם דקה להרגע ואז תמשיכו לכתוב. התגובה של הגוף שלכם אוטומטית, אפילו שהיא נראית לכם קצת מוגזמת (בכל זאת, גם אם המורה מתנהגת לפעמים כמו חיית טרף, היא לא מסוכנת כמו אריה). תנו לגוף להשתולל קצת, ואחר כך תוכלו להתמודד טוב יותר עם השאלות.

שלב שני - אתם יודעים יותר ממה שנראה לכם
כאשר אנחנו נמצאים במצב של לחץ, קשה לנו להעריך בצורה נכונה את היכולות שלנו. יש מי שמרגיש כמו גיבור על - לא משנה מה קורה מסביבו, הוא לא נלחץ ויודע שתמיד יהיה לו פתרון. טיפוסים כאלה הם נדירים, ותוכלו לזהות אותם כי הם נוטים ללבוש את התחתונים מעל המכנסיים (סופרמן למשל). בני אדם רגילים בדרך כלל לא בטוחים ביכולות שלהם. יש מי שיסתכל על השאלות בבוחן ויתקשה להבין אפילו את המילים. יש מי שיחשוב שהוא יודע את החומר, אבל כשיראה שכולם כותבים בקצב מטורף, ורק הוא לא, הוא יתחיל לפקפק בעצמו.

המציאות היא, כרגיל, איפה שהוא באמצע. במקרים רבים, שאלה שנראית כאילו אין שום סיכוי לענות עליה, היא שאלה שהמורה רק שינתה מעט את הניסוח שלה. אתם תרגישו אולי שאין לכם מושג מאיפה לגשת אליה, אבל למעשה גם אם אתם לא זוכרים את התשובה המדויקת, יש לכם הרבה ידע "מסביב". אם היו מבקשים מכם לדבר על זה בעל פה, הייתם מספרים את כל מה שקשור לנושא ונדבק איך שהוא למוח שלכם. נסו לעשות את זה גם בכתב. כך תראו למורה שיש לכם ידע בתחום (וזה שווה נקודות) ויותר חשוב מזה - אולי בטעות תענו לה על חלק מהשאלה.

מכיוון שהמורה נותנת ציון לפי מה שכתבתם ולא לפי ההתלבטויות שעברו לכם בראש, חשוב לכתוב את כל מה שנראה לכם רלוונטי לשאלה. במקצועות כמו מתמטיקה או ספרות תקבלו חלק מהציון גם אם תראו למורה שאתם בכיוון הנכון. כאשר מדובר במבחן אמריקאי, אפשר לפסול תשובות שאתם יודעים שהן לא נכונות, ולהמר על התשובה הנכונה מבין התשובות שנשארו. כך הסיכוי שלכם לקבל ציון טוב יותר גדל בצורה משמעותית.

גם במצב שנראה חסר סיכוי לחלוטין, כדאי להמר ולכתוב משהו. נניח שאתם צריכים לכתוב את הפירוש של מילה לא ברורה באנגלית, או של מושג בהיסטוריה שנראה לכם שמעולם לא שמעתם עליו - נסו להיות "בכיוון". גם אם תטעו, המורה תעריך את המאמץ שלכם. וכאמור, יש סיכוי שתענו על השאלה, או על חלק ממנה, בלי להתכוון לכך.

שלב שלישי - להתחנף למורה
נניח שאתם באמת לא יודעים כלום, שלא הקשבתם באף שיעור מתחילת השנה, ואפילו לא ידעתם שהמקצוע הזה מופיע לכם במערכת - יש עוד דבר אחד שאתם יכולים לעשות.

קודם כל תשפכו על הדף את כל מה שאתם יכולים, בשביל שהמורה תראה שלפחות השתדלתם. אחרי שיחזירו את הבחנים ותגלו (לא להפתעתכם) שגם המורה חושבת שאתם לא יודעים את החומר, תוכלו להפוך את החיסרון ליתרון.

תתפסו את המורה לשיחה (נסו לתפוס אותה במצב רוח רגוע) ותגידו לה שהבוחן השיג את מטרתו: הבנתם שאתם לא יודעים מספיק טוב את החומר, ולכן אתם מתכוונים לעבור עליו ולהבין אותו עד הסוף. אם יהיו לכם שאלות - תשמחו אם היא תוכל לענות לכם.

עכשיו תחשבו לרגע על המורה ותבינו שעשיתם לה את היום. פתאום מישהו בא ואומר לה שהוא יתאמץ ויתעניין בנושא שהיא מוציאה עליו את הקול שלה. מרבית המורים ישמחו מאוד אם תגידו להם את שני המשפטים האלה, ואם באמת תשקיעו קצת ותצליחו בבוחן או במבחן הבא, יש סיכוי טוב שהם יתעלמו מהציון הגרוע.

ומה עם הלב שלכם? חזר למקום הנכון?